משרד החוץ: תקציב היין
בראשית המאמר ולמען הסר ספק, אין במשרד החוץ תקן, תפקיד, תת תפקיד או אפילו כרטיס ביקור שמעיד על תפקיד "שגריר היין הישראלי". פשוט אין דבר כזה, ומעולם לא היה. מי שמכריז על עצמו כבעל תפקיד כזה, עושה זאת על דעתו האישית בלבד. הדבר השני, הוא שאין במשרד החוץ תקציב לקידום יינות ישראלים בעולם. הפרוטוקול קובע שבארוחות בהן מגישים יין, הוא צריך להיות כשר, והיות שב- 108 הנציגויות של ישראל ברחבי העולם, לא תמיד אפשר להשיג יין ישראלי, רוב היין המוגש בארוחות כאלה, הוא יין כשר שמיוצר ברחבי העולם. לא רק הזמינות של היין הישראלי מקשה על הבאתו לשולחנות השגרירים, אלא גם מחירו. פשוט אי אפשר להתמודד עם המחירים המטורפים של היינות הישראלים, לעומת היינות הכשרים מתוצרת חוץ, ולכן כשיש תקציב לאירוע או לארוחה רשמית, לוקחים את זה בחשבון, וזה פשוט המצב. שגריר או שגרירה שנכנסים לתפקיד רשאים להוביל במכולה שלהם גם יין לטובת הארועים, אבל הם מוגבלים למכולה אחת לכל שנות התפקיד, לכן שגריר צריך לחשוב טוב טוב מה הוא מעמיס על המכולה, יין ישראלי או דברים אחרים. נתון נוסף שהפתיע אותי הוא שאין אפשרות לשלוח יין ישראלי בדואר דיפלומטי, הוא חייב לעבור מכס, ויש לשלם עליו מס כחוק בכל מדינה לפי התקנות בה, גם אם היין מיועד לצרכי פולחן או אירועים רשמיים. אם נעשה את החישוב של כמויות יין ב-108 נציגויות (צריך לקזז נציגויות במדינות מוסלמיות, בהן הפרוטוקול לא מאפשר הגשה של יין באירועים), אז מדובר בהרבה מאוד כסף. דובר משרד החוץ מסר לי כי בקורס הצוערים של משרד החוץ, שמים דגש חזק על יינות ישראלים, והצוערות והצוערים אף מקבלים הרצאות, טעימות והדרכות על יין ישראלי, משום שמשרד החוץ רואה חשיבות רבה בקידום היין הישראלי, מודע לביקורות ולמדליות שהיקבים מקבלים בכל רחבי העולם, והמשרד מנסה לעזור בתערוכות ככל יכולתו, ואף שולח לא פעם נציגים דיפלומטים, על מנת לתת נופך רשמי לתערוכות בינלאומיות.
הדובר גם הפנה אותי למכון היצוא שאמון על כל נושא קידום ויחסי ציבור של היין הישראלי בעולם. המודעות של השגרירים והעובדים בנציגויות של ישראל בחו"ל, לגבי יכולתו של היין הישראלי לקדם את יחסי הציבור החיוביים של מדינת ישראל היא רבה. אנחנו ידועים יותר במכירת נשק, טכנולוגיית IT, תרופות ומודיעין, וחשוב להראות שיש תעשייה חובקת עולם שלא עוסקת רק בצבא ובטחון. עלתה הצעה שיקבים ישראלים יאמצו שגרירויות ברחבי העולם וימכרו להם יין במחירים שפויים, אבל על פי חוק, משרד החוץ לא יכול לקבל מתנות. המועצה לגפן יין בישראל צריכה להכנס לעובי הקורה, ולבנות יחד עם משרד החוץ תוכניות הן בנושא הדרכות יין לנציגים שלנו בחו"ל, והן לעזרה בשיווק יין ישראלי לאירועים הרשמיים. בינתיים יקנו בזול יין כשר, ברובו בינוני ומטה, ולא בטוח שזה היין שהיינו רוצים לומר שהוא הפרצוף של התעשייה בעולם.
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
